אביעד ברטובדו”ח סיכום השנה של המוסד לבטיחות ולגהות מצביע על תמונת מצב מדאיגה בכל הנוגע לבטיחות בעבודה, ובפרט בענף הבנייה בישראל. על פי נתוני המוקד הלאומי “קו החיים”, הפועל במסגרת המוס”ל, מרבית ליקויי הבטיחות שנמצאו בשנת 2025 נוגעים לעבודה מסוכנת בגובה ולהיעדר נוכחות של מנהלי עבודה באתרי הבנייה – שני גורמים מרכזיים המגבירים באופן משמעותי את הסיכון לתאונות קשות ואף קטלניות.
הדו”ח מתפרסם על רקע שנה מורכבת בענף הבנייה, שהתאפיינה בהאטה בפעילות, מחסור בכוח אדם וירידה בהיקף העבודות, בין היתר בעקבות מלחמת “חרבות ברזל”. למרות הירידה היחסית במספר הדיווחים לעומת שנות שיא קודמות, במוס”ל מדגישים כי אין לראות בכך שיפור ברמת הבטיחות, אלא תוצאה ישירה של צמצום הפעילות במספר האתרים הפעילים.
על פי הנתונים, במהלך שנת 2025 התקבלו במוקד “קו החיים” 1,528 דיווחים על ליקויי בטיחות באתרי עבודה ברחבי הארץ, רובם בענף הבנייה. מאז הקמת המוקד התקבלו למעלה מ-13 אלף דיווחים. במקביל, בשנה החולפת נהרגו 70 עובדים בתאונות עבודה בישראל.
עבודה בגובה – מוקד הסיכון המרכזי
גם בשנת 2025, תחום העבודה בגובה ממשיך להוביל את רשימת הליקויים החמורים. מהדו”ח עולה כי ליקויים הקשורים לסולמות ולעבודה בגובה מהווים כ-35% מכלל הליקויים שאובחנו השנה – השיעור הגבוה ביותר מבין כלל תחומי הבטיחות.
בפועל, מדובר בעבודות המתבצעות ללא אמצעי מיגון מספקים, שימוש בסולמות שאינם תקניים, עבודה על פיגומים שאינם מאובטחים והיעדר אמצעי הגנה בסיסיים. במוס”ל מזהירים כי כאשר עבודה בגובה מתבצעת גם ללא נוכחות של מנהל עבודה בשטח, נוצר מצב מסוכן במיוחד, המוגדר על ידי אנשי המקצוע כ”מתכון בטוח לאירוע הבא”.
לצד העבודה בגובה, ליקוי חמור נוסף החוזר על עצמו הוא היעדר נוכחות של מנהלי עבודה באתרי הבנייה. על פי הנתונים, כ-28% מכלל הליקויים שאובחנו בשנת 2025 נגעו ישירות למקרים שבהם לא נמצא מנהל עבודה באתר – ליקוי מהותי הפוגע ביכולת הפיקוח, האכיפה והניהול הבטיחותי.
בשנת 2025 הליקויים השכיחים ביותר באתרי הבנייה נגעו לעבודה בגובה ולשימוש בסולמות, עם 337 מקרים שאותרו במהלך השנה. אחריהם בלטו ליקויים הקשורים להיעדר נוכחות של מנהלי עבודה, שנרשמו ב־266 מקרים, וכן כשלים בתחום השילוט והגידור, שעליהם דווח ב־200 מקרים. בנוסף, נמצאו 196 ליקויים הנוגעים לציוד מגן אישי, 170 ליקויים בפיגומים ו־130 ליקויים הקשורים לעגורנים ולמנופים. לצד אלה תועדו גם 68 ליקויי חשמל ו־63 מקרים של בורות, פתחים ומדרכות לא מאובטחים. במוסד לבטיחות ולגהות מדגישים כי מרבית הליקויים הללו ניתנים למניעה כמעט מלאה באמצעות הקפדה על נהלים בסיסיים, ניהול מקצועי ונוכחות רציפה של מנהלי עבודה בשטח, וזאת ללא צורך באמצעים טכנולוגיים מורכבים או בהשקעות חריגות.
תל אביב מובילה בהיקף הדיווחים
מבחינת פילוח גיאוגרפי, תל אביב–יפו מובילה במספר הדיווחים למוקד “קו החיים” עם 246 ליקויים בשנת 2025. אחריה ירושלים עם 176 דיווחים, ראשון לציון עם 70, אשדוד עם 64, בני ברק עם 60, רמת גן עם 52, חיפה ופתח תקווה עם 46 כל אחת, בת ים עם 41 ונתניה עם 38. ברחובות התקבלו 32 דיווחים.
במוס”ל מבהירים כי ריבוי דיווחים בעיר מסוימת אינו מעיד בהכרח על מסוכנות גבוהה יותר, אלא גם על רמת מודעות ציבורית גבוהה, מעורבות אזרחית ושימוש במוקד כאמצעי מניעה.
הדו”ח מצביע גם על פערים משמעותיים בין ערים בכל הנוגע לנוכחות מנהלי עבודה באתרי הבנייה. תל אביב–יפו מובילה גם בתחום זה, עם כ-39.7% מהמקרים שבהם נמצא חוסר בנוכחות מנהל עבודה בעת ביקורי מדריכי המוס”ל. ירושלים מדורגת אחריה עם 18.5%, ראשון לציון עם 9.9%, בני ברק עם 8.6% ואשדוד עם 7.9%.
מנגד, בערים פתח תקווה וחיפה נרשם שיעור נמוך במיוחד של כ-2% בלבד של חוסר בנוכחות מנהל עבודה – נתון שהופך אותן לבולטות לטובה בהקפדה על ניהול בטיחותי באתרי הבנייה.
לדברי אנשי המוס”ל, הקשר בין היעדר מנהלי עבודה לבין ריבוי ליקויי עבודה בגובה הוא מובהק: אתרי בנייה ללא פיקוח מקצועי הם גם האתרים שבהם מתגלים יותר מפגעים מסכני חיים.
קריאה לציבור: כל דיווח מציל חיים
ד”ר מיקי וינקלר, מנכ”ל המוסד לבטיחות ולגהות, מדגיש את חשיבות המעורבות הציבורית. לדבריו, מוקד “קו החיים” הוקם מתוך תפיסה שבטיחות בעבודה היא אחריות משותפת של המדינה, המעסיקים והציבור. כל אזרח ואזרחית יכולים לקחת חלק פעיל במניעת תאונות עבודה באמצעות דיווח על מפגעים וסיכונים, ללא צורך בהזדהות ותוך שמירה מלאה על אנונימיות.
לדבריו, פעילות המוקד, בשיתוף משרד העבודה, מינהל הבטיחות, מפקחי העבודה ומדריכי הבטיחות של המוס”ל, מאפשרת טיפול מהיר ומקצועי בליקויים. “לדיווח שמתקבל במוקד יכול להיות ההבדל בין חזרה הביתה בשלום לבין אסון מיותר”, אמר וינקלר.