BenLeosמאז ה־14 ביוני, במהלכו של מבצע “עם כלביא”, גבו המטחים הקטלניים של הטילים הבליסטיים ששיגרה איראן מחיר כבד: 24 הרוגים וקרוב ל־600 פצועים ברחבי הארץ. אך לצד הטרגדיה, התבהרה אמת אחת פשוטה וחותכת – הממ”ד מציל נפשות. הפגיעות הקשות בבניינים שבהם לא היה ממ”ד תקני או שבו הדיירים לא הספיקו להיכנס אליו בזמן ממחישות בצורה חדה את החשיבות הקריטית של תכנון נכון ובנייה בטוחה. המערכה מול איראן חיזקה שוב את ההבנה שכל ממ”ד הוא הצלה של ממש.
לפעמים ניתן לחשוב שענף הבניה הוא ענף שהכל בו פועל לפי גחמותיו של היזם, אך תופתעו לדעת שהדברים מסודרים מאוד ומחושבים עד לפרט הקטן ביותר, הפרט שמפריד בין חיים למוות. לפני כעשרה חודשים נכנס לתוקף תקן לניהול פרויקטים בענף הבנייה – ת”י 6627, אשר דורש לכל פרויקט נוכחות של שלושה בעלי תפקידים עיקריים: מנהל פרויקט, מפקח ויזם. התקן, שמבוסס על תקן בריטי ותואם את המציאות הישראלית, נועד לעשות סדר ולהבטיח שלכל שלב בפרויקט יש מענה מקצועי, אחראי ומתואם.
לדברי יואב עמרני, מהנדס ראשי של מרכז הבנייה הישראלי ובעלים של חברת “איזון מהנדסי מציאות בע”מ”, התקן החדש הוא בשורה אמיתית לענף הבנייה: “מדובר לא רק בניהול נכון יותר, אלא בהצלת חיים. תכנון לא מדויק, פיקוח רופף או היעדר סנכרון בין הגורמים בפרויקט עלולים להוביל לתקלות חמורות שגורמות לנזק רב ולסכנת חיים ממשית. התקן הוא הכלי שמחייב התנהלות מקצועית, גם כשזה פחות נוח או נראה יקר יותר.”
התקינה בישראל מבוססת על תקנים מקומיים שאושרו על ידי מכון התקנים, אך כאשר אין תקן ישראלי, נהוג לאמץ תקנים מחו”ל לפי מדרג: בראשם התקן הגרמני, אחריו תקנים אירופיים כלליים, אחריהם הבריטי וגם האמריקאי. לכל אימוץ כזה קודמים בדיקות והתאמות לסביבה המקומית. כך לדוגמה, בתחום הבנייה והתשתיות, רבות מהשיטות מבוססות על תקני הצבא האמריקאי.
גם התקנים הקשורים לממ”דים (מרחבים מוגנים דירתי️ים) עברו אבולוציה בישראל מאז מלחמת המפרץ בשנות ה-90. הצורך בהגנה מפני טילים ונשק כימי הניע את המדינה לקבוע תקן מחייב להקמת ממ”דים בכל דירה חדשה, ומאוחר יותר גם ממ”מים (מרחבים מוגנים מוסדיים) וממ”קים (מרחבים מוגנים קומתיים).
מערכות הממ”ד מורכבות משלל מרכיבים שמטרתם להגן על הדיירים מפני הדף, רסס, גזים רעילים ואף לספק אמצעים לפינוי במקרה חירום. מערכות אוורור, פתחים מיוחדים, תשתיות חשמל תקניות, חלונות הדף, ודלתות פלדה – כל אלו נבחנים על פי תקן קפדני ומתעדכנים בהתאם לאיומים המתפתחים.
“הממ”ד לא נועד לעמוד בפגיעה ישירה של טיל בליסטי, אך הוא כן מתוכנן לעמוד בפיצוץ של חצי טון חומר נפץ במרחק עשרות מטרים. זה ההבדל בין חיים למוות”, אומר עמרני. לדבריו, המבחן האמיתי של הממ”דים נבחן שוב ושוב בשטח – בפגיעות ישירות בבניינים בהם הממ”דים בבניין נשארו שלמים ושמרו על הדיירים. יתרון משמעותי נוסף הוא האפשרות למילוט: ממ”ד בתוך דירה מאפשר פינוי מהיר, בעוד שמקלט תת-קרקעי עלול להיות חסום במקרה קריסה.
תקני הממ”ד כוללים:
- קונסטרוקציה: עובי הקירות, בטון, זיון, אלמנטים מובנים (כמו תעלות מיזוג או תיבות חשמל).
- פתחים: דלתות הדף, חלונות הדף, ופתחים סגורים לאוורור ושחרור לחץ.
- מערכות: סינון גזים, הכנה למזגן, תשתיות מותאמות לתפקוד חירום.
- חומרי גמר: ריצוף, חיפוי, תאורה עמידה, תקני חשמל ותקשורת, דרישות תרמיות ועוד.
הידע מגיע מפיקוד העורף ונבחן שוב ושוב בניסויים מעשיים. לבסוף, רק פיקוד העורף מאשר את תוכניות המבנים. כך נבנים מבנים חדשים עם שילוב של הנדסה מתקדמת ובטיחות מחמירה – לא רק כהוראה טכנית אלא כהצלה של חיים.
ברוב הבניינים התקינה מחייבת שרוב הממ”ד יגיע עד ליסודות הבניין – דבר שמייקר את הבנייה אך מגדיל את עמידות המבנה במקרה קריסה. פרויקטים מסחריים או מבני ציבור נדרשים להוכיח שבמקרה חירום, ניתן יהיה לאכלס את כל השוהים במרחב מוגן תקני. לכך מתווספות תוספות טכנולוגיות של סימולציות מבניות – ניתוח אנליטי שמאפשר לוותר על חלק מהדרישות בתמורה לחישובים הנדסיים מוכחים.
עמרני מדגיש: “השימוש בתקנים איננו גזירה אלא צורך אמיתי. יש להבין שתקן אינו נועד להכביד – אלא לשמור על המבנים, על חיי האדם שבתוכם, ולהבטיח תשתית לקיימות עירונית. אנו רואים שוב ושוב כיצד תכנון נכון מציל חיים.”
יו”ר האיגוד הישראלי לאיכות, שרון אנקר, “איכות איננה רק תוצאה – היא תהליך. התקינה המחייבת בבנייה היא מהלך הכרחי שמחבר בין הנדסה, אחריות ציבורית ושאיפה למצוינות. שילוב התקן החדש לניהול פרויקטים יחד עם הדרישות הקפדניות למרחבים מוגנים מהווה בסיס חיוני לבנייה בטוחה יותר בישראל. בעידן של איום מתמשך ואי ודאות ביטחונית, תקינה איננה רק המלצה – היא חומת המגן של כולנו”.