ערן טוויטועיריית ירושלים, באמצעות הוועדה המקומית לתכנון ובניה, המליצה על הפקדת תכנית התחדשות עירונית חדשה במסגרתה ייהרס ‘מרכז אמיר’ בצומת הרחובות אגרון-המלך ג’ורג’, ובמקומו יוקם מגדל מגורים חדש בן 30 קומות למגורים, בנוסף לקומת מסחר בבסיסו.
מרכז אמיר, המכונה גם “בניין השופרסל”, הינו מבנה שתוכנן ע”י אדר’ דוד רזניק והוקם בשנות ה-60. מדובר במבנה שהיה חלק מקומפלקס שתוכנן במקום, אך בסופו של דבר רק הוא הוקם. המבנה מאופיין באדריכלות הברוטליסטית אשר הייתה נהוגה בעולם בשנות ה- 50 עד תחילת שנות ה-70 של המאה הקודמת. המבנה מאופיין בסגנון בניה שקיבל פרשנות מקומית, בינוי המעדיף פשטות, אותנטיות, אחידות של הבעה ושימוש בחומרים זמינים ומקומיים.
עקרונות אלה באו לידי ביטוי בתכנון המבנה באמצעות גיאומטריית בניה מרובעת, שימוש במודול בניה קבוע, בנייה מהירה ומתועשת (טרומית), הדגשה וחשיפה של שיטות בניה וחומריה, תוך מחשבה על פונקציונליות – עמודי V שנועדו לגשר בין קומת המסחר לקומות המגורים, אלמנט אדריכלי מובהק, מרפסות המשכיות המקיפות את הבניין, קו אופקי רצוף המציג את הבניין כיחידה שלמה המשכית ושימוש בחצרות פנים שנועדו לאוורר את חלקי המבנה הפנימיים.
המבנה ממוקם בצומת דרכים משמעותי מהחשובים בעיר – “כיכר פריז”. המבנים המגדירים את הצומת הינם משמעותיים ואייקונים וטבועים בזיכרון הקולקטיבי והעירוני – מלון המלכים, טרה סנטה, בית אמיר ומבנה המגורים בין בן מימון לרמב”ן, אשר תוכנן ע” רם ודב כרמי בשנות ה- 60.
בנוסף, המיקום משמש נקודת תצפית משמעותית לכיוון העיר העתיקה בשל היותו ממוקם בשיא הגובה.
המבנה הקיים נבנה לבדו על אף שתוכנן כחלק ממתחם שלם, ובכך מנותק לחלוטין מסביבתו. המבנה לוקה בחסר בכל חיבורו למרחב בו הוא מצוי, ואינו עומד בתפיסה האורבנית של השתלבות במרחב, תוך יצירת דפנות עירוניות ציבוריות/ סחירות פעילות כלפי רחובות המלך ג’ורג’, אגרון וגן העצמאות.
כמו כן, השימוש למגורים שנעשה בו לאורך השנים פגע באיכויותיו האדריכליות שעל פיהן תוכנן, באופי המרפסות ההיקפיות שברובן נסגרו, בהזנחה של הבניין ובפרט בקומות הפונות למרחבים הציבוריים, בשל הפנייה של אזורי שירות, חניה ופריקה וטעינה למרחבים הציבוריים.
בשל כל אלה, המבנה מצוי במחלוקת ציבורית בין הקוראים לשמרו, לבין אלה הטוענים כי המבנה מהווה מפגע אורבני שלא מותאם למיקומו האסטרטגי ולתפיסות האורבניות של השתלבות במרחב.
לאור כל זאת, בהתאם להחלטת ועדת השימור, החליטה הועדה המקומית כי ניתן יהיה להרוס את הבניין הקיים ולהטמיע את עקרונות התכנון של המבנה הקיים, אשר הינם סמל לתקופה אדריכלית ברמה העולמית והמקומית ומאפיינים של הקמתה והתפתחותה של המדינה, וכי נכון יהיה שעקרונות אלו יובאו לידי ביטוי בתכנון המבנה החדש ויהוו אזכור של מבנה היסטורי זה.
על כן, הוחלט כי יוצע מבנה מסד, בגובה של לפחות 5 קומות, שמעליו יצמח מגדל המגורים. מבנה המסד יאפשר מגוון שימושים: מסחר, תעסוקה, צרכי ציבור ומגורים, כאשר קומת הקרקע תחויב בשימוש מסחרי.
כאמור, המבנה יכלול מרפסות היקפיות, שימוש בעמודי V הפונים אל קומת הקרקע כדוגמת הקיים ושימוש בבטון בבנייה טרומית. מעל מבנה המסד יותר להקים מגדל מגורים בגובה כ- 30 קומות, אשר יכלול 140 יח”ד חדשות.
ראש העיר ירושלים, משה ליאון: “המיקום האסטרטגי של המבנה, אי ההלימה לתכנון והבניה הסביבתית וחוסר השתלבותו במרחב האורבני, הביאו להחלטה על התוכנית החדשה והמעודכנת. ירושלים מתפתחת תוך שימור ייחודה ואופי בניינה. כך גם בתוכנית זו”.
מגישי התכנית הם ענב יזום – אגרון ועורך התכנית הוא משרד ענת אילון וברוך רזניק אדריכלים בע”מ, ואדריכל שותף איאן באדר.