אביעד ברטובהממונה על היטלי סחר במשרד הכלכלה והתעשייה, דני טל, פרסם היום את ממצאי חקירת ההיצף ביבוא מלט מיוון וטורקיה עם המלצה להטיל היטל לחמש שנים אשר יגן על התעשייה המקומית מפני היבוא במחירי היצף.
החקירה נפתחה בעקבות תלונה שהגישה למשרד הכלכלה והתעשייה חברת מלט הרטוב, בתמיכת חברת נשר, שהתלוננה על יבוא מלט מטורקיה ומיוון במחירי היצף אשר גורמים לנזק לתעשייה המקומית.
ממצאי החקירה העלו כי בשנים האחרונות חלה עליה של מאות אחוזים ביבוא מלט מיוון ומטורקיה במחירי היצף הנמוכים ממחירם במדינות המקור. יבוא בהיצף מוגדר כ”סחר לא הוגן” ולפי אמנת ההיצף של ה-WTO רשאית המדינה לגונן על השוק המקומי שלה כנגד יבוא בהיצף בדרך של הטלת היטל היצף, המשווה את מחיר היבוא למחיר המשקף תחרות הוגנת.
על פי ממצאי החקירה, יבוא המלט מטורקיה ומיוון במחירי היצף, גורמים לנזק ממשי לתעשייה המקומית וללא התערבות, קיים חשש להמשך פעילותו של מפעל מלט הרטוב ולפגיעה משמעותית בחברת נשר.
החקירה, אשר נמשכה למעלה משנה וכללה חקירת תשעה יצרנים מטורקיה ויצרן נוסף מיוון, מצאה כי מלבד יצרן אחד, מכרו כל שאר היצרנים את המלט לישראל במחירי היצף.
מכירות במחירי היצף נוצרות כאשר היצרן הזר סובל מעודף כושר יצור לעומת ביקוש נמוך בשוק המקומי שלו. שלא כמו בתעשיות אחרות, היכולות להתאים את התפוקות בתהליך היצור לביקוש בשווקים, מאופיינת תעשיית המלט בחוסר גמישות בתהליכי היצור משום שהפסקת היצור כרוכה בכיבוי כבשנים עתירי אנרגיה ובספיגת עלויות קבועות גבוהות, ולכן היא נעשית רק במקרים חריגים מאוד.
בשנים האחרונות סובלת יוון ממיתון ומביקוש נמוך למלט וגם בטורקיה קיים מצב של עודף כושר יצור משמעותי והדבר מוביל במדינות אלה להפניית התוצרת העודפת במחירי היצף ליצוא, בניגוד לכללי הסחר ההוגן על פי ארגון הסחר העולמי.
לדברי טל, גובה ההיטל הנע בטווח שבין 4-12$ לטון, יאפשר ליבואנים הקיימים להמשיך ולפעול בתנאי סחר הוגנים ותחרותיים אל מול היצרנים המקומיים. לדבריו, גדל בשנים האחרונות מספר היבואנים המייבאים מלט לישראל ממגוון מדינות לרבות יוון וטורקיה ולא צפוי מחסור במלט בשוק המקומי.
עם הגשת ממצאי החקירה צפויה הוועדה המייעצת לשר לקיים שימוע פומבי לצדדים לחקירה ולאחר מכן תעביר את המלצותיה לשר הכלכלה והתעשייה אשר יחליט אם להטיל היטל היצף. החלטת שר הכלכלה והתעשייה טעונה אישור שר האוצר וועדת הכספים של הכנסת.
להלן פרטים נוספים:
ביום 6.04.2017 הגישה חברת מלט הר טוב בע”מ תלונה על יבוא בהיצף של צמנט פורטלנד אפור מיוון וטורקיה, בהתאם לסעיף 21 לחוק היטלי סחר ואמצעי הגנה, התשנ”א-1991 (להלן: “החוק“).
ביום 18.05.2017 קבע הממונה על היטלי סחר, בהתאם להוראות סעיף 24 (א) לחוק, כי יש לכאורה יסוד לתלונה ופתח בחקירה.
ביום 19.11.17 קיבל הממונה על היטלי סחר, בהתאם לסעיף 28(א) לחוק, החלטה מקדמית ולפיה למרות קיומו של יבוא במחירי היצף לכאורה והחליט כי אין מקום להטיל ערובה זמנית, וזאת משום שנכון למועד פרסומם של ממצאי הביניים לא הובאו כל הפרמטרים הנדרשים לפי החוק על מנת להסיק מסקנות מבוססות ביחס לקיומו של נזק לענף היצרני המקומי ושיעורו.
עיקרי הממצאים הינם כי התקיים יבוא בהיצף של צמנט פורטלנד אפור, וכי יבוא בהיצף זה גרם לנזק ממשי לענף היצרני המקומי. לפיכך המליץ הממונה על היטלי סחר להטיל היטל היצף על יבוא צמנט פורטלנד אפור מיוון וטורקיה לתקופה של חמש שנים. בהתאם לכלל ה-lesser duty, המליץ כי ההיטל יהיה בשיעורים המפורטים להלן:
| שם היצרן | ארץ מקור | שיעור ההיטל ממחיר CIF, % |
| HERACLES | יוון | 22.8% |
| כלל יוון | יוון | 22.8% |
| KCS | טורקיה | 7.5% |
| CIMKO | טורקיה | 13.3% |
| CIMENTAS | טורקיה | 9.3% |
| CIMSA | טורקיה | 13.8% |
| GOLTAS | טורקיה | 7.4% |
| MEDCEM | טורקיה | אין היטל |
| SONMEZ | טורקיה | 8.8% |
| כלל טורקיה | טורקיה | 13.8% |