ערן טוויטופאנל בהשתתפות ח”כ איתן גינזבורג, מנכ”ל רמ”י ינקי קווינט וראש עיריית גבעתיים רן קוניק, בכנס מהנדסי הערים שמתקיים באילת, כלל אמירות קשות, והטחת האשמות גם בשרים שלא השתתפו בו. הפאנל =”כשתשתית עירונית פוגשת עיר” הפך לזירת קרב. “חלופת שקד היא פתרון רע. ניסינו לשפר אותה ולהכניס שינויים, אבל יש בה המון באגים”, כך אמר היום ח”כ איתן גינזבורג בכנס איגוד מהנדסי ואדריכלי הערים המתקיים השבוע באילת, בפאנל בהשתתפות מנכ”ל רמ”י ינקי קווינט וראש עיריית גבעתיים רן קוניק.
“חלופת שקד לא מתמודדת לא עם סוגיית רעידות אדמה ולא נותמת מענה לפריפריה. היא פשוט תוכנית לא לעניין. היא רק מראה כמה המדינה וראשיה מנותקים מהשטח”, אמר גינזבורג, ששימש בעברו כראש עיריית רעננה וידוע בפעילותו לחיזוק השפעתם של הרשויות המקומיות ומהנדסי הערים..
גם רן קוניק תקף את התוכנית. “תמ”א 38 היא האויב הכי גדול של התחדשות עירונית”, הוא אמר. “רוב האנשים בממשלה הם ללא ניסיון ואין להם מושג מה קורה בשטח. תמ”א 38 נכשלה שעה לאחר הקמתה לפני 20 שנה כי לא הבינו, ועדיין לא מבינים, שניתן להכיל תוכנית אחת בערים שונות לגמרי, כשאפילו בתוך העיר שלי יש אזורים שלא מתאימים לה. זו הטעות הכי גדולה שמכשילה התחדשות עירונית שום דייר לא ילך להתחדשות עירונית כשיש לו אפשרות לתמ”א 38”.
גינזבורג המשיך ואמר שהבעיה הכי גדולה של הנדל”ן בישראל קשורה לחוסר האמון וחוסר שיתוף הפעולה בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי. “השלטון המרכזי לא רואה בשלטון המקומי שותף, אלא רק חסם, ולכן לא מתייחס וכופה תוכניות תחבורתיות ותכנוניות על הרשויות שלא יכולות להתמודד עם זה. הם לא מבינים שהשלטון המקומי הוא פרטנר ולא חסם. דוגמא מובהקת היא שבונים מטרו ושכחים בדרך תחנה בתל השומר שמשרת עשרות אלפי בני אדם. אם היה שם ראש עיר זה לא היה קורה. רק אם יעבדו בשולחן עגול וכולם יהיו שותפים לתכנון ויבינו אחד את הצרכים של השני זה יכול לעבוד. חייבים שת”פ. לא מערכת יחסים של מאבקים”.
מנכ”ל רמ”י ינקי קווינט הוסיף ואמר: “הבעיה היא לא רק מערכת היחסים בין השלטון המקומי למרכזי, אלא מערכת היחסים גם בתוך הממשלה עצמה. השרים מתמודדים זה נגד זה. משבר הדיור לא קשור רק לרמ”י. גם כשאנחנו מנסים למצוא פתרונות פקידי האוצר מנסים להכשיל אותם. אני חושב שדווקא השלטון המרכזי הוא החלש מול הרשויות המקומיות ונכנע לקונפליקט הז שראשי עיר מעדיפים אזורי תעסוקה על מגורים”.
גינבטרג טען שגורם נוסף למשבר הדיור הוא חור היציבות הפוליטית. “חילופי שלטון תוקעים תקציבים, תוקעים תוכניות שלא יצאו לדרך, אין מדיניות”, הוא אמר והוסיף: “על כל דירה שנמכרת יש מס רכישה ומס קניה, אבל אפילו שקל מהמיליונים האלה לא מגיע לרשויות המקומיות. לא פלא שראשי הערים מתנגדים כשעל כל תשתית או שירות לתושב הם צריכים לקושש כמו קבצנים כסף ממשרדי הממשלה, כשממילא היחסים הם יחסי איבה ולא של שיתוף פעולה”.
קוניק אמר שבעיה נוספת היא שהרשויות המקומיות לא מצליחות לגייס כוח אדם לאגפי התכנון. “חסרים בודקי תוכניות שמרוויחים 7000 שקל וצריכים לעמוד מול כרישי הנדל”ן. לא מצליחים לגייס מפקחי בנייה בשכר זעום” הוא אמר. “אנחנו מתווכחים עם ממשלה שמתחלפת כל כמה חודשים, שלא מבינה בניה ועסוקה בעיקר בפוליטיקה. איך יכול להיות שפקידה במשרד האוצר קובעת את שכר מהנדסי הערים והעובדים בוועדות התכנון ולא ראשי הערים. אני בעיר צריך שבילי אופניים. אין לי כסף כמו לעיריית תל אביב ואני צריך עשרות מיליונים. השרה לא התביישה להגיד לי: ‘אתה לא משלנו ולכן לא תראה שקל’. דרושה מהפיכה. אנחנו בפשיטת רגל וסכנה קיומית. אין ממשלה, אין יציבות, אין משילות ואין מדיניות. ובכל זאת לא משחררים לנו סמכויות”.
גינזבורג: “זה לא סביר וחמור שקובעים מדיניות לפי השקפה פוליטית. שרת התחבורה למשל ידעה מראש שהיא מגיעה לשנה וחצי אז דאגה בעיקר לחבר’ה שלה. פוליטיקאם צריכים להתוות מדיניות שקופה ללא קשרר לצבע פוליטי. יש אנשים טובים בכנסת אבל הם לא מכירים את המאטריה”.
קוניק: “מה שקרה בשנים האחרונות זה שרק בעלי הדירות והיזמים הרוויחו ולא התייחסו לרשויות. חברי מועצה הם מתנדבים ולא תמיד באים לישיבות. יש ועדות ערר וכל אחד יכול לערער, לא משלם אגרה ותוקע בוועדות את הבנייה לעוד שנה. המצב גרוע”.
יו”ר איגוד מהנדסי ערים, צחי כץ, אמר לסיכום: “חבר הכנסת גינזבורג עבד איתנו לאורך כל הדרך בוועדות בכנסת והיה היחיד שנלחם עבורנו עבור הדברים החשובים בתחום התכנון והבנייה ואני רוצה להודות לו על כך”.