ערן טוויטותושבי שכונת מנחת ( מלחה הישנה ) בירושלים ממשיכים את המאבק ביזמי תמ”א 38 המאיימים לפגוע באופי השכונה. התושבים הגישו ערר כנגד החלטת הועדה המקומית לאשר בקשה להיתר שהגיש יזם תמ”א 38 לפרויקט ברחוב הפטרייה בשכונה באמצעות עוה”ד דקלה מוסרי טל ודורון טל, ממשרד מוסרי, טל עורכי דין. בנוסף לכך, תושבי השכונה ביקשו מועדת הערר לבטל את החלטת הועדה המקומית ולדחות את הבקשה להיתר.
שכונת מנחת ( מלחה הישנה ) היא שכונה היסטורית שסמטאותיה היו בסיסה של השכונה שכללה את בתי הכפר הערבי “אל מלחה” שננטש במלחמת העצמאות ויושב מאוחר יותר על ידי עולים מתפוצות שונות. השכונה מאופיינת במבני מגורים וותיקים בבניה ערבית מסורתית נמוכה ורובם מבנים וותיקים מאוד ובהם יחידת דיור אחת. השכונה סומנה כחלק מן “העיר ההיסטורית” בתוכניות של העירייה וכאתר לשימור בתכנית המתאר הכוללנית לירושלים 2000 הנמצאת בהכנה.
במסגרת הבקשה להיתר, ביקש היזם להרוס מבנה בן 2 קומות הכולל 2 יח”ד ברחוב הפטרייה 23 ולהקים במקומו במסגרת תמ”א 38 בניין בן 4 קומות מעל קומת חניה ומחסנים שיכלול 8 יח”ד.
תושבי השכונה טענו בהתנגדות שהוגשה במרץ 2022 כי יש לדחות את הבקשה להיתר ממספר סיבות. הטענה המרכזית התמקדה בכך שהמבנה נמצא בתחום “העיר ההיסטורית” וכי יש לדחות את הבקשה שכן היקפי הבניה המבוקשים בה ובכלל זאת נפח הבניה, תכסיתה, גובהה ומספר יחידות הדיור, חורגים באופן מהותי וניכר מהוראות תכנית 3718 ( תכנית ייחודית שמטרתה לשמר את ערכיה ההיסטוריים הייחודיים של שכונת מנחת ואת האופי הכפרי שלה ) ומעקרונות תכנית 10038 בכל הנוגע לבינוי בתחום העיר ההיסטורית.
הועדה המקומית דחתה את ההתנגדות ואת מרבית הטענות של המתנגדים, אך עם זאת הורתה לצמצם את הזכויות שינתנו ליזם מ – 190% ל – 130% וביקשה שורה של תיקונים מהותיים בבקשה להיתר.
בערר שהוגש טוענים התושבים כי הועדה המקומית שגתה בהחלטה. בין היתר הם טוענים כי למבנה הצפוני בחלקה אין היתר בניה וכי על פי תמ”א 38– מבנה ללא היתר אינו זכאי לתמריצים כלל. הבניין הדרומי נבנה לאחר 1980 ולכן גם הוא אינו זכאי לתמריצי חיזוק. גם אם יש לראות את הבניין הדרומי כתוספת בניה למבנה הצפוני, כגישת הוועדה המקומית, אז עדיין היה על הוועדה המקומית לדחות את הבקשה להיתר, משום שתמ”א 38 מוגבלת למבנים שנבנו לפני שנת 1980 ואם נעשתה תוספת בנייה יש זכות לתמ”א 38 רק אם יש אישור של מהנדס כי תוספת הבנייה לא נבנתה על פי התקן כנגד רעידות אדמה, במקרה זה קיים אישור מהנדס כי התוספת נבנתה על פי כל התקנים במועד הוצאת היתר הבניה לתוספת.
עוד נטען בערר כי החלטת הועדה מנוגדת להמלצת מתכננת המחוז שקבעה בחוות דעתה לוועדה המקומית כי אין לקדם את הבקשה במתכונת המוצעת. כן נטען כי הפחתת זכויות הבנייה שקבעה הועדה אינה עונה על דרישותיה של מתכננת המחוז, וכך גם החלטתה של הועדה המקומית שאין צורך להעביר את הבקשה לאחר השינויים להתייחסות נוספת של מתכננת המחוז. עוד צויין בערר כי השינויים המהותיים שביקשה הוועדה המקומית מצדיקים את דחיית הבקשה להיתר המקורית וכי היה על הוועדה המקומית לדרוש הכנת בקשה חדשה שתעבור כאמור גם לבחינת המחוז.
עו”ד דקלה מוסרי טל, שכיהנה בעברה כיו”ר ועדת ערר מחוז חיפה ציינה כי ראוי היה שעיריית ירושלים תשים קץ לניסיונות לקדם בנייה שאינה מותאמת לאופי השכונה, שחשיבותה ההיסטורית ברורה וידועה. מן הראוי כי הוועדה המקומית תזדרז ותפעל לשימור השכונה וערכיה כחלק מהעיר ההיסטורית וכי בתקופת הביניים עד לאישור תוכנית מתאימה, תעצור את יוזמות הבנייה בשכונה, באמצעות הודעות לפי סעיפים 77 ו 78 לחוק התכנון ובנייה, שיקפיאו אפשרות למתן היתרי בנייה שאינם תואמים את רוח התכנית, עד לאישור התוכנית. בכך יימנע מצב שבו נהרסים מבנים היסטוריים בתחום השכונה, או שמשנים דה פקטו את אופי השכונה באמצעות בניה שאינה מותאמת וחורגת מכל המקובל וראוי למקום וערכיו הייחודיים.