ערן טוויטומשפחות שרכשו דירות בפרויקט “נוף לוואדי” ביישוב תקוע שבגוש עציון, וציפו להיכנס לבתיהן עד קיץ 2024, נאלצו להמתין כשנה וחצי ולעיתים שנתיים נוספות, עד שדירתם נמסרה להם.
במהלך תקופת ההמתנה, נאלצו רבים מהרוכשים לשלם במקביל משכנתה על הדירה שרכשו ושכר דירה על מקום מגוריהם הזמני. אחרים נדרשו להאריך פעם אחר פעם חוזי שכירות ולהתמודד עם התחייבויות כספיות שקיבלו על עצמם מתוך הנחה שבתוך זמן קצר יוכלו לעבור לביתם החדש.
59 מבעלי הדירות בפרויקט פנו לעורך הדין עמנואל יוזוק, ממשרד עורכי הדין יוזוק-מלכין, אשר הגיש בשמם תביעת עתק לפיצויים על איחור במסירת הדירות, ומחדלים נוספים נגד החברה לפיתוח גוש עציון בע”מ, האחראית על הקמת הפרויקט.
לצד הפיצוי בגין האיחור, כוללת התביעה גם דרישות להשבת תשלומי ארנונה, תשלום זיכויים ופיצוי בגין מרכיבים בדירה שלא סופקו, או כאלה שסופקו באיכות נמוכה מהמפרט שהמובטח.
על פי התביעה, הרוכשים התקשרו עם החברה במהלך שנת 2021 בהסכמי מכר לרכישת הדירות בפרויקט. בהסכמים התחייבה החברה למסור את הדירות בתוך 24 חודשים ממועד קבלת היתר הבנייה. במהלך 2023 נחתם בין הצדדים נספח שקבע מועד מסירה חדש ואחיד – 30 ביוני 2024. אלא שגם מועד זה חלף, והדירות לא נמסרו.
אך חרף האמור בהסכם, מסירת הדירות החלה רק בסוף יוני 2025, כשנה לאחר המועד המעודכן, ונמשכה בהדרגה במהלך החודשים שלאחר מכן, כך שחלק מהדירות נמסרו רק בינואר ובמרץ 2026, כשהאחרונה ביניהן נמסרה בתחילת חודש יולי השנה. על פי התביעה האיחור הממוצע במסירת הדירות עומד על כשנה וחצי.
לתביעה צורפה חוות דעת שמאית, שבחנה את דמי השכירות הראויים לדירות דומות באזור, לצורך חישוב פרטני של הפיצוי המגיע לכל אחד מהרוכשים. הפיצוי חושב בהתאם למועד מסירתה של כל דירה ולדמי השכירות של דירה דומה באזור. על פי חוות הדעת, הפיצוי הממוצע בגין האיחור במסירה עומד על כ-145 אלף שקלים לדירה.
אלא שלדברי עו”ד יוזוק, האיחור במסירה הוא רק חלק מהמחלוקת עם החברה. לטענתו, בהסכם שנחתם בין החברה לפיתוח גוש עציון לבין היישוב תקוע נקבע כי החברה תישא בתשלומי הארנונה על המגרש עד למסירת הדירות. עוד נקבע, כי אם החברה מבקשת להשית את התשלום על המשתכנים, עליה לכלול אותו מראש במחיר הדירה ולהביא זאת לידיעתם במסגרת הצעת המחיר הראשונה.
חרף כך, החלה החברה הקבלנית לחייב את הרוכשים בארנונה כבר ב-1 ביולי 2022 – זמן רב לפני שקיבלו את בתיהם. החיוב הועמד על 1,179 שקל לכל תקופת חיוב דו-חודשית לכל דירה, ובתביעה נדרשת החברה להשיב לרוכשים 780 אלף שקלים בגין תשלומים אלה.
בתביעה מועלות מספר רב של טענות נוספות בנוגע לפריטים שהיו אמורים להיכלל בדירות, ונעדרים מהן. כך למשל נטען שהחברה התחייבה לספק לכל דירה שני מקלחונים וכיור במרפסת השירות, אך אלה לא סופקו. בקבוצה של 12 דירות נטען גם כי לא סופקו פריטים נוספים במטבח, ובהם כיור כשר, ברז מטבח וחיפוי קירות.
בנוסף נטען שחלק מהרוכשים זכו לזיכוי בסך 28,940 שקל שניתן להם עבור המטבח. לדברי עו”ד יוזוק, פיצוי זה אמור להיות מוצמד למדד תשומות הבנייה ממאי 2020 ועד לתשלום בפועל, אך הרוכשים קיבלו אותו ללא הפרשי ההצמדה שהצטברו.
מחלוקת נוספת נוגעת לחלונות. לפי התביעה, במפרט התחייבה החברה להתקין פרופילי חלונות מסוג קליל 7000 או 9000, בהתאם לגודל הפתחים. לדברי עו”ד יוזוק, בפועל הותקנו בדירות חלונות בסטנדרט נמוך משמעותית. בעניין זה לא מסתפקים הרוכשים בפיצוי כספי, אלא דורשים מבית המשפט לחייב את החברה להחליף את החלונות ולהתקין תחתם חלונות התואמים את המפרט.
לדברי עו”ד יוזוק, מאחר שהסכמי המכר נחתמו בשנת 2021, חל עליהם מנגנון הפיצוי הישן, שנקבע בחוק המכר בנוסחו שהיה אז בתוקף. על פי מנגנון זה, במקרה של איחור במסירת דירה העולה על 60 יום זכאי הרוכש לפיצוי ללא צורך בהוכחת נזק, החל ממועד המסירה החוזי. במהלך שמונת חודשי האיחור הראשונים הפיצוי מחושב לפי פי 1.5 מדמי השכירות של דירה דומה באזור, ובהמשך לפי פי 1.25.
על בסיס מנגנון זה נדרשת החברה לפצות את הרוכשים בכ-4.8 מיליון שקלים בגין האיחורים במסירה. לכך הוספו 780 אלף שקלים בגין גביית הארנונה בניגוד להסכם, כ-130 אלף שקל בגין זיכויים ופריטים שלא סופקו, ו-38 אלף שקלים – עלות חוות דעת שמאי מומחה. סכום התביעה הכולל הועמד על יותר מ-5.8 מיליון שקלים, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין.
התביעה הוגשה בימים אלה לבית המשפט המחוזי בירושלים. טרם הוגש כתב הגנה.